מאת  הפיזיותרפיסט זאבי גורדון

נקעים בקרסול (ankles sprain) הם בין הפציעות השכיחות ביותר בענפי הספורט השונים. נקע עלול להיגרם בזמן שינויי כיוון חדים, נחיתה מקפיצה (לעיתים על רגל של אחד השחקנים היריבים), בלימה ואף ממהמורה בכביש או "פספוס" מדרגה.

מכאניזם הפציעה הינו סיבוב חיצוני של כף הרגל (הספורטאי יחוש שכף הרגל פונה לפנים הגוף) בשילוב עם כיפוף לפנים. הכאב יופיע מידית ויתגבר בניסיון דריכה.בפציעות מסוג זה יפגעו מספר רקמות שהעיקרית מבניהן היא רצועת ה ATFL (anterior talus fibula ligament) אשר תיפגע במתיחה חזקה, קרע חלקי או קרע מלא.

נקעים קשים יותר מערבים שברי תלישה של הפטישון החיצוני אשר עקב המתיחה החזקה הרצועה תולשת חלק מהעצם.

את ההתמודדות עם נקעים צריך לחלק למספר חלקים:

1)      72-24 שעות מרגע הפציעה: הזמן החשוב ביותר לטיפול בנקע. בזמן הזה תופיע נפיחות גדולה, שטפי דם באזור הפציעה ומסביב לו, וכאב תוך כדי דריכה או הפעלה של הקרסול. הטיפול בפרק הזמן הזה יהיה על ידי קומפרסים נדיבים של קרח למשך כ20 דקות כל שעה וחצי (המוריד נפיחות וכאבים), הנחת הרגל במנח המורם מעל גובה המותן על מנת להוריד נפיחות וכמובן איסור דריכה. הזזת האצבעות ומעט את הקרסול (ללא כאב) חשובים על מנת להפעיל את השריר ולפזר חומרי דלקת. חשוב גם לבצע בדיקת הדמיה (רנטגן או כל הדמיה אחרת) על מנת לשלול שבר או קרעים גדולים יותר של שרירים. ניתן גם לקחת כדורים אנטי דלקתיים ((NSAIDS העוזרים להורדת הכאבים ולטיפול במקום הפגוע (אחרי התייעצות עם רופא).

2)      לאחר 72 שעות: בהתאם לרמת הנפיחות והכאבים במקום ניתן להתחיל בתרגול תזוזה של הקרסול בצורה מלאה (עדיין ללא נשיאת משקל). בפציעות מסוג זה טווח התנועה נפגע מאוד עקב נפיחות הרקמות והכאב. לכן, יבוצעו טכניקות למתיחה ולשיפור טווח התנועה בין אם ללא דריכה או תוך כדי נשיאת משקל חלקית. כמו כן, עיסוי עדין לרקמות ולשוק יעזור מאוד לספיגת שטף הדם והורדת הנפיחות. נשיאת משקל חלקית מותרת, תלוי ברמת הכאבים. בסוף הטיפול והתרגול מומלץ להמשיך עם קומפרסים של קרח.

3)      השלב השלישי בהתמודדות עם נקע חשוב מאוד והוא גם השלב המתמשך ביותר. את השלב הזה יתחיל המטופל ברגע שיוכל לתרגל תוך כדי נשיאת משקל מלאה או אפילו חלקית אך ללא כאבים.

ברגע הפציעה, נפגעים גם הרצפטורים (חיישנים) הנמצאים בשרירים וברצועות הקרסול ומשדרים למוח על מצב היערכותנו במרחב ומשתתפים במידה רבה בשמירת שיווי המשקל.

לכן, תרגול מצבי עמידה שונים על משטחים לא יציבים כגון פיתה, טרמפולינה וכ'ו כמו גם תרגול הליכה על בסיס צר או על משטחים לא יציבים הכרחיים לשיפור שיווי המשקל, חיזוק הרגל וחזרת הרצפטורים בקרסול לתפקוד רגיל.

בשלב זה, בהתאם למצב הקרסול, יתרגל המטופל ריצה בצורה הדרגתית ובהמשך יתורגלו גם קפיצות על שתי רגליים ורגל אחת. כמו כן, ימשיך המטופל בטכניקות המתיחה ובחיזוק שרירי התאומים ושרירים נוספים הסובבים את הקרסול (השרירים "הפרונאליים" לדוגמא).

חזרה לפעילות מומלצת רק לאחר שהנפיחות בקרסול נעלמה לחלוטין והמטופל מסוגל לבצע פעולות ספורטיביות באותה צורה כמו לפני הפציעה וללא הבדלים מהרגל הבריאה. מומלץ מאוד לחבוש את הקרסול לפני הפעילות על ידי טייפינג או תחבושת ייעודית אחרת לקרסול.