מצוינות בספורט: אימון מוחי
חלק א'
כושר גופני ושליטה בכדור לא הופכים כדורסלן לספורטאי מצטיין. תפקוד מעולה במשחק תלוי באימון המח ובשיפור היכולת המנטלית.
מאת רוני כהן:מאמן פסיכומוטורי, מפתח תכנית רביב למצוינות בספורט.
שחקני כדורסל ומאמנים נוהגים לומר כי כישרון אי אפשר ללמד. או שיש או שאין לשחקן כישרון. זה נכון, אבל שחקנים מוכשרים רבים לא ממשים את הפוטנציאל שלהם. לעיתים קרובות אנו רואים איך שחקנים מוכשרים הולכים לאיבוד. כדי לממש את הפוטנציאל השחקנים צריכים להיות בעלי כישורים נוספים ברמה גבוהה. כישורים אלה, שיפורטו בהמשך,להבדיל מכישרון, בהחלט ניתנים ללמידה, לאימון ולשיפור.
קשב וריכוז על המגרש
מלבד כושר גופני, אתלטיות, שליטה בכדור, קליעה וכו', שחקן כדורסל זקוק גם כישורי קשב וריכוז גבוהים, קואורדינציה טובה, יכולת עיבוד מידע מהיר – ואת היכולת לעשות כל זאת תחת לחץ, או במקרים אחרים, לעשות זאת ללא כל לחץ. כולנו מכירים את השחקנים שמופיעים רק כשכל המשחק תלוי בהם, אז הם מתעוררים ומתחילים לשחק טוב. אלה שחקנים שרמת העוררות שלהם מגיעה למצב אופטימלי ומאפשרת להם ביצועים טובים רק בזמן לחץ. זה טוב, אבל לא מספיק. לעומתם, ישנם שחקנים
ש "נעלמים" במשחקים גדולים או תחת לחץ. רמת התפקוד של שני סוגי השחקנים הללו תלויה יותר מידי בגירויים חיצוניים. בשני המקרים התוצאה היא חוסר יציבות של השחקן. היציבות של השחקן קריטית, כיוון שהיא מרכיב עיקרי בבניית חוסנו המנטלי.
כישורי קשב וריכוז, תכנון, עיבוד מידע מהיר וכישורים קוגניטיביים אחרים מפותחים הם חלק מהמרכיבים שיוצרים חוסן מנטלי. אימון של המערכות הקוגניטיביות בשילוב עם עבודה תנועתית – חושית המותאמת לספורטאי בקפידה, יכול להקטין למינימום את מידת התלות של השחקן בגירויים חיצוניים ולאפשר לו ויסות ושליטה עצמית גבוהים יותר. זכרו את המשפט של אלוף הרוגבי פיל גלנדוויל:
"תמיד קל להיות ממוקד ולעמוד באתגר כשאתה עומד להפסיד. אבל האומנות האמיתית של המקצוענים מקורה ביכולת לתפקד היטב שוב ושוב כשמצפים ממך להצליח – זהו ייחודם של האלופים האמיתיים".
כישורים קוגניטיבים
ישנם שחקנים שקולעים מצוין, שולטים בכדור ומוסרים היטב. אבל כשהם צריכים לעשות כל זאת ביחד וגם לחשוב ביצירתיות, הם נכשלים בביצוע. במקרים מסוימים הכשל בביצוע נובע מכך שהם אינם מסוגלים לתאם בין כל האזורים שעובדים במוח בו זמנית, לאורך זמן או תחת לחץ. את הסנכרון הזה בין האזורים ניתן לאמן. לפי ד"ר ג'ון רייטי, נוירופסיכאטר מאוניברסיטת הרווארד, ככל שמרבים להתאמן במיומנויות גבוהות יותר שכאלה (תכנון,ארגון, קבלת החלטות), כך הן נעשות אוטומטיות יותר. כמו כן, רייטי טוען כי תרגול חלק אחד של המוח מועיל גם לחלקו האחר, וכך משתפרות בו זמנית מיומנויות שונות. הוא מסביר את הגישה הזו על ידי כך שתרגול יכולות שונות, כגון יכולת מרחבית, שפה, זיכרון, חשיבת רצף ועוד, מפעיל חלקים שונים של אותן מערכות במוח. לכן הפעלת מערכת מוחית מסוימת בעקבות תרגול במיומנות אחת, תביא גם לשיפור מיומנויות אחרות.
לדוגמא: כששחקן כדורסל הולך בתבנית הדורשת קואורדינציה, מיקוד של קשב ויזואלי, קשב שמעתי וריכוז, ובו בזמן הוא מתמסר בכדור ו"מפרק" תרגיל לרצף שלבים מאורגנים וממוספרים, הוא בעצם מתרגל חשיבת רצף, תכנון, זיכרון ויזואלי והתמצאות במרחב, תוך כדי עבודה תנועתית – חושית הדורשת קואורדינציה ותיאום בין אזורים רבים במוח. שילוב הפעולות דורש יכולות קשב וריכוז גבוהות. השחקן בעצם מאמן את תפקודי המוח הגבוהים ומתרגל את המערכות הנוירולוגיות ואת אופן פעולתן בדומה לאופן פעולתן בזמן משחק.
העיקרון הוא שאם יודעים איך המערכות הנוירו-קוגניטיביות עובדות, אפשר בהחלט לאמן אותן ובדרך זו לשפר את כישורי השחקן.
בשבוע הבא נדבר על נושא משמעותי מאוד לשחקני כדורסל והוא התמצאות במרחב.
רוני כהן:מאמן פסיכומוטורי, מפתח תכנית רביב למצוינות בספורט.
