מצוינות בספורט: אימון מוחי
חלק ב'
היכולת לשמור על אוריינטציה היא יכולת משמעותית מאוד לשחקן כדורסל, הן בזמן תנועה ללא כדור והן בזמן התמקמות לקליעה או לריבאונד.
אוריינטציה ודיס-אוריינטציה
תחושת אוריינטציה היא התחושה של אדם כאשר הוא מזהה את מקומו ביחס למרחב סביבו מבחינת הראייה, השמיעה והחישה.
כשמדברים על אוריינטציה טובה, מדברים בדרך כלל על התמצאות במרחב. לשם המחשה:דמיינו את עצמכם נוסעים בנתיבי איילון למקום שאינכם מכירים. ודאי תהיו דרוכים ועירניים יותר לסביבה. אולי תעדיפו לסגור את הרדיו. פניתם ימינה, עליתם למחלף ומיד הבנתם כי זה אינו המחלף הנכון. סביר להניח שתחושו כי קצב פעימות הלב עלה מעט, יובש בשפתיים, הנשימה תיעשה שטוחה וקצרה ואם תביטו במראה תראו את המבט חסר הצלילות בעינכם. אתם ממשיכים לנסוע ולפתע מגלים מרחוק, אבל בבירור, את מגדל כל- בו שלום המוכר לכם. התגובה הראשונית תהיה האטה בדפיקות הלב, נשימה משוחררת יותר ומבט ממוקד בעיניים, כי כעת, למרות שאינכם במקום בו הייתם אמורים להיות, קיבלתם עוגן במרחב שעזר לכם להבין לאיזה כיוון אתם צריכים לפנות. בניין כל – בו שלום הוא נקודת האוריינטצייה שלכם במרחב, או במילים אחרות:העוגן שהחזיר לכם את יכולת ההתמצאות במרחב.
היכולת לשמור על אוריינטציה היא יכולת משמעותית מאוד לשחקן כדורסל, הן בזמן תנועה ללא כדור והן בזמן התמקמות לקליעה או לריבאונד. עייפות, לחץ או התרגשות במהלך משחק יכולים לפגוע בתחושת האוריינטציה של שחקנים ולהתבטא ביובש בשפתיים, תחושת אי שקט פנימית ובעיניים מצועפות וקטנות יותר, בדיוק כמו אצל הנהג שטעה בנתיבי איילון. במקרה זה השחקן יראה מבולבל ולא ממוקד. הוא איבד את נקודת הראות המסוימת שהיתה לו על העולם החיצוני. כשמאמן מזהה מצב זה אצל שחקן, עליו לתת לו מנוחה קצרה בתקווה שהשחקן יחזור לעצמו.
לעיתים הוצאתו של שחקן למנוחה מעצימה את תחושת הלחץ והתסכול ומחזקת את המצב בו הוא נתון. לכן, עדיף למאמן ולשחקן לצאת ולבצע פעולה ספציפית שתחזיר לשחקן את תחושת האוריינטציה. על המאמן לכוון את מודעות השחקן למצבו, ולספק לו פיתרון בצורת עוגן חדש להתמצאות במרחב המשחק. ניתן לעגן את האוריינטציה בעזרת תרגילים פיזיים – מוטורים, באמצעות תרגילי הדמיה מהירים, על ידי דיבור עצמי והתמקדות פנימית בנשימות, ועוד. חשוב להבין שהיכולת של שחקן להיות מודע לעצמו ולספק לעצמו את הפתרון המיידי מחזקת את חוסנו המנטלי ואת תחושת השליטה העצמית שלו.
הרגלים רעים ומוטיבציה
לעיתים קרובות שחקנים ומאמנים רוצים לשנות הרגל רע של שחקן ולא תמיד מצליחים. ניסיונות כושלים של שינוי מוכיחים לכאורה כי השחקן מתנגד, והמאמן יכול לראות בכך כשל מוטיבציוני של השחקן. ראשית, זה טבעו של הרגל – קשה מאוד לשנות אותו והוא מביא את השחקן והמאמן לחזרה על תבנית מוכרת. שנית, אם מבינים את המושג מוטיבציה, מבינים גם שהמוטיבציה היא שמאפשרת לאדם לעשות את מה שהוא מסוגל לעשות ואין בכוחה לאפשר לו לעשות דבר שהוא מחוץ לטווח היכולות שלו. מוטיבציה גבוהה ככל שתהא לא תאפשר לשחקן עם קשיי ריכוז לשמור על ריכוז לאורך כל המשחק.
ברוב המקרים לשחקן יש מוטיבציה לעשות שינוי, אבל אין לו יכולת. במילים אחרות:"זה לא שהוא לא רוצה, הוא לא יכול!" אצל שחקן שהקשב שלו נפגע אחרי עשר דקות של מאמץ פיזי ומנטלי יופיעו
ה "הרגלים הרעים" בשלב הזה של המשחק. זהו מצב נוירולוגי שלא נתון להשפעה ישירה של המוטיבציה. במקרה כזה המוטיבציה להמשיך ולשחק (והנסיון להתרכז) רק מחמירה את המצב, שכן המשך המשחק ברגע זה רק מוריד את מידת הריכוז והקשב עוד יותר. המפתח לשינוי הוא בשיפור יכולות הקשב והריכוז הראשוניות והארכת טווח הקשב באימונים ממוקדים. רק אז, כשיש לשחקן בסיס נוירולוגי המאפשר לו גמישות של תפקודי הקשב והריכוז, תהיה לו גם הגמישות התפקודית שתאפשר לו לשנות את ה "ההרגל הרע". בשלב זה תהיה השפעה אפקטיבית ביותר למודעות ולהכוונה על ידי מאמן או פסיכולוג ספורט. שאלת המוטיבציה של השחקן תיעלם.
המוטיבציה נמצאת שם תמיד. מה שישתנה זה היכולת
דוגמא נוספת:שחקן עושה טעות. המשחק נמשך. השחקן נמצא במגרש אבל המחשבות שלו נתקעות בשחזור הטעות שלו. הוא אינו מסוגל להתנתק מהמחשבות, לא מפני שאינו רוצה, אלא משום שישנו מעגל חשמלי במוח שלו שלא מפסיק לפעול. בזמן הזה האנרגיה החשמלית שמוח השחקן מפיק מגרה את המחשבות החוזרות ונשנות, והוא אינו מרוכז במשחק ועושה עוד טעות ועוד טעות. הוא נכנס למצב של חוסר אוריינטציה, שנובע מחוסר ויסות עצמי אפקטיבי. רמת התסכול, הן של השחקן והן של המאמן, גבוהה. האם נכון לטעון שלשחקן אין מוטיבציה לחזור למשחק ולהמשיך אחרי הטעות הראשונה? האם זה לא קורה גם לשחקנים מוכשרים מאוד? האם זה לא קורה גם לשחקנים שיש להם מוטיבציה חזקה לעזור לקבוצה להצליח? במקרים כאלה לא הכישרון ולא המוטיבציה יעזרו, אלא רמת מודעות עצמית גבוהה וכישורי ויסות וקשב אישיים מפותחים. היכולת של השחקן לחזור לעצמו (במונחים שלנן:לחזור לאוריינטציה) ולנתק את המעגל החשמלי הטורדני במוחו, היא שתאפשר לשחקן להמשיך לשחק.
הדרכים לרכישת מודעות ושליטה עצמית רבות ומגוונות. ניתן ללמוד אותן ולשפר את רמת הביצוע על ידי אימון חוזר ונשנה. נחוצה מודעות גבוהה יותר להתפתחויות בתחום, מודעות שתוכל להוביל לשינוי סדרי עדיפויות בתפיסת האימון המקצועי. הפעם, לשם שינוי, לא מדובר בהשקעות כספיות גבוהות של תשתיות, אלא בשאיפה אמיתית למצוינות ובפתיחות
מצד השחקנים, המאמנים והנהלות אגודות הספורט.
נתראה שבוע הבא.
רוני כהן.מומחה לאימון פסיכו מוטורי.
